הקשישים, אשר את חליפותיהם מעטרות עשרות מדליות, הם כנראה הדימוי המוכר ביותר של יום הניצחון. אבל מהן הן המדליות האלה ועל מה הוענקו?

 

 

עיטור זה ניתן ללוחמים אשר ביצעו אקט ששינה את פני הקרב או המערכה כולה, תוך סכנה מוחשית ומובהקת לחייהם. ואם הוענק לכם פעמיים גם הגיע בצירוף פסל בדמותכם בעיר הולדתכם. כמובן שמאוחר יותר, חל פיחות מה במעמדו של עיטור נערץ זה. הוא הוענק, למשל, לסוכן שחיסל את טרוצקי בפקודתו של סטלין, ולמנהיגים פוליטיים לרגל יום הולדתם. מתוך 11,657 ממליוני האנשים שנלחמו במלחמת המולדת הגדולה וקיבלו עיטור זה, היו 153 יהודים. שישה מתוכם עשו לישראל.

 

אחרים יהיו יותר נפוצים. "עיטור מלחמת המולדת הגדולה" למשל, ניתן לחיילים ופרטיזנים על גבורה בשדה הקרב. אך במלאת 40 שנה למלחמה, הוא הוענק לכל משתתפיה שעדיין בחיים. עיטורים אחרם הם לאו דווקא צבאיים. "עיטור הכבוד" הוענק על דברים כמו המצאות וחידושים טכנולוגיים, ייעול הייצור והצלת חיים. ו"מדליית הניצחון על גרמניה" הוענקה לכל משתתפי המלחמה, בחזית ובעורף.

 

ואם אתם מחובבי הטריוויה, אז "עיטור אלכסנדר נייבסקי", שניתן על כישורי פיקוד מרשימים, הוא היחיד בעולם שנושא את דיוקנות של שחקן קולנוע. ניקולאי צ'רקסוב, שגילם את דמונו של הנסיך בן המאה ה-13 בסרטו המהולל של סרגיי אייזנשטיין. ואם תמצאו במקרה בבוידעם של סבתא את "עיטור הניצחון", אל תקחו אותו לשוק הפשפשים הקרוב. אם כבר, ל"סות'ביס". היו רק 20 כאלה והם עשויים מפלטינה, זהב אבני אודם ויהלומים.

 

 

 

ובכן, יש עשרות רבות מהן ולא נפרט את כולן. העיטורים ניתנו לחיילים ואזרחים, יחידות, מוסדות ואפילו ערים. מצד אחד, לכל מי ששרד את המלחמה ההיא יש מדליות רבות. חלקן הוענקו כ "אות מערכה" לאלו שהשתתפו בשחרור בירות אירופה ואחרות הוענקו זמן רב לאחר המלחמה כדי להצדיע להם. ובצדק, משום שמי שהשתתף באירועים הנוראים ההם זכאי לכבוד רב. אבל יש כאן יותר מזה. כשתראו קשיש או קשישה מכוסה במדליות, סביר מאוד שלפחות אחת מהן מעידה על מעשה יוצא מגדר הרגיל באמת.

 

למשל, כדי לקבל את "עיטור התהילה" הנפוץ יחסית, היית צריך להיות חייל פשוט (לא קצין) שביצע לפחות אחד מתוך רשימה של 32 דברים נועזים כמו: לחסל לפחות 10 חיילי אוייב בנשקך האישי, להשמיד טנק בעזרת רימוני יד או למנוע את נפילת דגל היחידה בידי האויב.

 

מפקדים קיבלו עיטורים על מבצעים שניהלו. "עיטור אושקוב", למשל, ניתן לקציני חיל הים שתכננו וניהלו מבצעים וקרבות ימיים. "עיטור בוגדן חמלניצקי" על דברים כמו כיבוש עיר אסטרטגית, פריצת קווי האוייב ופשיטה מוצלחת במיוחד על העורף שלו. או "עיטור קוטוזוב" שקיבלו מפקים בכירים בלבד על כך שביצעו נסיגה… סליחה, "שיפור עמדות לאחור" מוצלח תוך הסבת אבידות כבדות לאויב. למי שטעה בניסוח בעניין עדין זה, לא היה עוזר גם "עיטור גיבור ברית המועצות".